אירלנד היא כלכלה משגשגת, שמשכה אליה חברות ענק בזכות מס חברות נמוך – 12.5% בלבד ■ "עם 6 שעות טיסה מניו יורק – לא ברור מדוע הסטארט-אפים הישראליים פוסחים על אירלנד"
"תודה לברקזיט" – כך נפתח הפוסט האחרון בבלוג של נציבות הסטארט־אפים של דבלין, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם במטרה לקדם את סצנת הסטארט־אפים בעיר. "כל מרכיב חיוני שהפך את לונדון לחממה טכנולוגית מהחשובות בעולם (כלכלה יציבה, גישה להשקעות ולחומר אנושי ובסיס לקוחות רחב) נמצא כעת בסימן שאלה", כתבה נימה בושנל, יזמת אירית ומי שהקימה את הארגון.בימים האחרונים כלכלנים נוספים דנו אף הם בשאלה אם יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, שתהפוך את דבלין לעיר הגדולה ביותר באיחוד ובגוש היורו ששפת האם בה אנגלית, עשויה להיטיב עם תעשיית ההיי־טק, שצומחת כבר שנים באירלנד.לכך מתווספת העובדה כי מאז פרסום תוצאות משאל העם הבריטי, התחילה נהירה של בריטים בעלי שורשים איריים למשרדי ההגירה, בדרישה לדרכון אירי שישאיר אותם אזרחי האיחוד. באחד המשרדים בצפון אירלנד (בשליטת הממלכה), יצאה הודעה השבוע כי הדרכונים האיריים אזלו, ולא ניתן להנפיק חדשים עד חידוש המלאי. לא ברור אם אירלנד מסוגלת להפוך לאלטרנטיבה לתעשיית ההיי־טק הגועשת של לונדון, שהיא המוקד הגדול ביותר באירופה. גם אם זה יקרה, זה ידרוש זמן — אך התשתית של תעשיית ההיי־טק שנבנתה בשני העשורים האחרונים באירלנד, יכולה לתרום לכך.לקראת שנות ה–90 של המאה הקודמת, הנהיגה אירלנד כמה שינויים שהפכו אותה מאחת המדינות העניות באירופה, ומי שהתקיימה בצלה של הממלכה ממזרח, לכלכלה משגשגת ואחת המדינות העשירות ביותר — בתהליך שניפק למדינה את הכינוי "הנמר הקלטי".אחד הצעדים הבולטים של ממשלת אירלנד היה הנהגת מס חברות אחיד ונמוך של 12.5% — כמעט הכי נמוך באירופה, ושני רק לבולגריה (10%). צעד זה משך את החברות הגדולות בעולם, ובהן אינטל, אפל, מיקרוסופט, דל וגוגל, וגם אמדוקס וטבע הישראליות. ממשלת אירלנד, שספגה ביקורת קשה מצד ארה"ב ומדינות אירופה על מדיניות המס שלה, הידידותית למדי כלפי תאגידי הענק, אף הודיעה השנה כי המס עבור הכנסות שקשורות לפטנטים וקניין רוחני יהיה כמחצית ממס החברות — 6.25% בלבד.
מקום שמיני בדירוג המדינות החדשניות
ב–2008 הכה המשבר הפיננסי העולמי באירלנד בחוזקה. הבנקים ספגו מהלומה, האבטלה במדינה הגיעה ל–15%, והממשל החל בנקיטת צעדי צנע. למרות הנפילה של הכלכלה המקומית, מס החברות נשאר כפי שהיה, והחברות המשיכו להגיע בשל מדיניות המס המקלה. באותה שנה הצטרפה פייסבוק לאזור ההיי־טק של דבלין, ועם הזמן הצטרפו גם טוויטר, לינקדאין, Airbnb, סלאק ועוד חברות מוכרות.
כיום ממוקמים באירלנד המטות האירופיים של יותר מ–1,000 חברות בינלאומיות, ובהן יותר מ–700 חברות אמריקאיות. על פי לשכת המסחר האמריקאית, החברות האלה מעסיקות כ–140 אלף עובדים ומכניסות לקופת המסים של אירלנד כ–3 מיליארד יורו בשנה. ב–2015 צמחה הכלכלה האירית ב–7.8%, והיא צפויה להציג צמיחה של כ–4% השנה — הגבוהה ביותר באיחוד.
כיום יש באירלנד כ–1,500 סטארט־אפים — 1,200 מהם בבירה, דבלין, והשאר בעיקר בערים גאלוויי וקורק. "כשהולכים ברחובות דבלין מרגישים כמו בתל אביב. בתי הקפה מלאים בצעירים שיושבים עם הלפטופים ומדברים על הסטארט־אפ שלהם", אומר שיין נולן, סגן נשיא ה–IDA — הסוכנות להשקעות זרות שפועלת בחסות משרד העבודה והתאגידים האירי.
“כולם מבינים שצריך לפתח את הכלכלה, ואנחנו רואים צמיחה של סטארט־אפים, בעיקר בתחומי מדעי החיים והפינטק", מוסיף נולן. "הצמיחה היא בעיקר בערים הגדולות, ולאט־לאט מתחילים לראות ניצנים של תרבות שמזכירה את ישראל במידה מסוימת, שבה ילדים רואים את סצנת הסטארט־אפים כמשהו שהם רוצים להשתתף בו".
לדברי עו"ד מתן לס, ישראלי־בריטי שמלווה סטארט־אפים ישראליים בשוק האירי ולהפך, התפתחות השוק האירי בכל הקשור לסטארט־אפים התחילה מאוחר יחסית. "בשנות ה–90 והאלפיים לא היתה באירלנד סצנת סטארט־אפים", אומר לס. "האירים לא הבינו את הסצנה ולא קידמו אותה.
רק לאחר המשבר של 2008, בממשלה התחילו להסתכל על מה שקורה בעולם וראו שטיפוח של סטארט־אפים הוא דרך טובה להתקדמות של שוק העבודה". לס מזכיר כי נציבות הסטארט־אפים של דבלין הוקמה בעזרת הארגון הישראלי סטארט־אפ ניישן סנטרל, של סול זינגר.
"באו בגלל המס, נשארו בגלל הכישרון"
בדו"ח שנתי של הנציבות האירופית, שמדרג את רמת החדשנות במדינות האיחוד האירופי, מוקמה אירלנד ב–2015 במקום השמיני, אחרי סקנדינוויה, גרמניה, הולנד ולוקסמבורג, וכשהיא צמודה מאוד לבריטניה. בדו"ח מציינים כי ביצועי החדשנות של אירלנד נסקו עד 2011, ולאחר ירידה קלה ב–2012, הם חזרו לעלות והגיעו לשיא בסוף 2014 עם ביצועים טובים ב–13% מממוצע האיחוד. עם זאת, ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח באירלנד אינה מהגבוהות — 0.4% מהתמ"ג (כ–735 מיליון יורו ב–2015).
נתון נוסף שמעיד על צמיחה של תעשיית החדשנות המקומית הוא השקעות ההון סיכון במדינה. על פי נתונים של ארגון ההון סיכון האירי (IVCA), ברבעון הראשון של 2016 סכום הגיוסים הכולל של סטארט־אפים איריים היה 237 מיליון יורו — כמעט פי שניים מהסכום שגייסו סטארט־אפים ברבעון המקביל ב–2015. בקצב הזה מקווים באירלנד לעבור השנה בפעם הראשונה את מחסום מיליארד היורו בהשקעות הון סיכון.
מרבית הסטארט־אפים שגייסו את הכסף ברבעון הראשון הם מתחום מדעי החיים, שככל הנראה נהנה מנוכחותן של חברות הפארמה הגדולות בעולם, פייזר, פריגו, ג'ונסון אנד ג'ונסון וטבע. תחומים נוספים שאחראים לחלק נכבד מהגיוסים האחרונים הם תוכנה ופינטק.
אם וכאשר בריטניה תצא מגוש היורו, פיתוח של סביבה פיננסית חדשנית בדבלין עשויה להוות אלטרנטיבה ראויה עבור המוסדות הפיננסיים שירצו לעזוב את לונדון. באחרונה אף הכריזה חברת הייעוץ דלויט כי תקים באירלנד מרכז מחקרי בתחום הבלוקצ'יין — כלי טכנולוגי שמציע אלטרנטיבה לתשתית הקיימת בעולם הפיננסים.
"אני מקבל מיילים מחברות של ישראלים בבריטניה, בעיקר בתחום הפינטק, שבודקות אפשרות לעבור לפרנקפורט או לדבלין", אומר לס. "אנחנו כבר רואים תנועה של גופי בנקאות שבאים לפה. ברקליס ו–HSBC הצהירו לפני ההצבעה במשאל שיש להם כוונות להעביר את פעילותם לדבלין".
לס מוסיף כי מה שהתחיל כמקלט מס, שבו הקימו החברות הגדולות בעיקר מערכי שיווק, שירותי לקוחות והנהלה, משתנה, וחברות זרות כמו אינטל, פייסבוק ואפל מוצאות באירלנד מקום שהוא יותר מכלי ביצועי בלבד, דבר שמזין את היזמות המקומית. "הן באו בגלל המס, אך נשארו בגלל הכישרון", מסביר לס. לכך תורמת המדיניות המקלה בכל הקשור להכנסתם של עובדים זרים לשוק המקומי, שבה מתגאים באירלנד. על פי ארגון IDA, ב–2011–2013 כ–225 אלף אזרחים זרים התחילו לעבוד במדינה.
נולן, סגן נשיא בארגון, מסביר כי במדינה קטנה שבה חיים 4.6 מיליון תושבים, הגירה היא מפתח להתפתחות הכלכלה. "האקדמיה באירלנד מייצרת הרבה אנשים חכמים, ויש מספר טוב של סטודנטים למדעים ומחשבים, אך כדי לשמר צמיחה אנחנו חייבים להכניס זרים — בדיוק כמו בעמק הסיליקון בארה"ב. כניסת עובד זר אורכת שבועיים בלבד — אנחנו מהירים בזה", אומר נולן. לס מוסיף כי מדיניות חדשה בשם STEP מאפשרת ליזמים שקיבלו השקעות בסך 75 אלף יורו להגיש בקשה לוויזת עבודה, שניתנת לחידוש.
"ישראלים פוסחים על אירלנד, ולא ברור למה"
אלא שבצד ההזדמנות שצצה עם הברקזיט, ויחד עם הנתונים החיוביים שמציגה אירלנד, עזיבתה של בריטניה את האיחוד עלולה להקשות על הנמר ממערב. נולן מזהיר כי לפני שמכריזים על הפיכתה של דבלין לבירת החדשנות של אירופה, צריך לזכור שבריטניה היא עדיין מרכיב חשוב בכלכלתה של אירלנד. "אנחנו היינו בעד הישארותה של בריטניה בגוש, והתוצאות הפתיעו אותנו מאוד", הוא אומר. "בריטניה היא היעד המרכזי למסחר עבור אירלנד, ואנחנו צופים שזה יביא להאטה בצמיחה — לכן ננסה למשוך יותר משקיעים זרים. עם זאת, כפי שישראל הרוויחה מנפילת הגוש הסובייטי, יש אפשרות גם להרוויח מזה".
בדומה לנולן, לס טוען כי הברקזיט הוא איום, אך מגולמת בו גם הזדמנות לאירלנד. "כאשר ישראלים חושבים על הרחבת פעילות הסטארט־אפ שלהם באירופה, לרוב היעדים שנשקלים הם לונדון או ברלין. על אירלנד הם פוסחים, ולא ברור לי למה. יש פה מדינה שמרוחקת שש שעות טיסה בלבד מניו יורק, ובחצר האחורית שלה יושבות חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם".
webbyness