אירוע מיוחד לקידום שיתוף פעולה בין אירלנד וישראל בתחום הסייבר

בשבוע בו חזינו במתקפת סייבר על תעשיית הגרעין של בריטניה, יזמות אירלנד ישראל ואיגוד ״סייבר אירלנד״ אירחו פורום מיוחד לקידום שיתוף פעולה אירי-ישראלי בפיתוח אסטרטגיות סייבר להגנה על תשתיות לאומיות חיוניות.

בשבוע שעבר, יזמות אירלנד ישראל-Ireland Israel Business חברה לאיגוד ״סייבר אירלנד (Cyber Ireland)״ באירוע מיוחד במינו לקידום שיתוף פעולה אירי-ישראלי בפיתוח אסטרטגיות הגנת סייבר לאומיות (Critical National Infrastructure). הפורום, בו נכחו למעלה מ- 80 מובילים מתעשיית ה- IT האירית, קיבל את פניהם של דוברים מכובדים – וביניהם מומחי סייבר מתאגידים בינלאומיים ומקומיים כמו KPMG, Meptagon, Kontex, Accenture, באירוע ייחודי בדבלין, אשר סיפקו הצצה לנוף המשתנה של תחום סייבר התשתיות (OT – Operational Technology) ותעשיית הגנת הסייבר הישראלית. בנוסף, הקהל זכה למצגות מיוחדות בנושא על ידי שתי מהחברות הישראליות המוכרות ביותר בתחום הגנת הסייבר הישראלי: חברת צ'קפוינט (Checkpoint) סייבר אקס (CyberX).
האירוע נפתח במצגת של בוקי כרמלי, ראש רשות הסייבר לשעבר. בהיותו מומחה מוביל בתחום הגנת הסייבר הלאומית, מר כרמלי התמקד באתגר שמציבה החברה האזרחית למדיניות לאומית מסורתית, וכן, הוא הצביע על אבני היסוד החיוניות לפיתוחה של אסטרטגיית הגנת סייבר לאומית רחבת היקף. פאנל נוסף, בהשתתפות מובילי דעה בולטים בקהילת הסייבר בשתי המדינות , קידם באופן ניכר את שיתוף הפעולה והידע בין אירלנד וישראל, שתיהן מוקדי טכנולוגיה מתקדמים ביותר באזור.

בתמונה: בוקי כרמלי, לשעבר מנהל הרשות הלאומית להגנת הסייבר של ישראל

תשתיות לאומיות חיוניות של אירלנד חשופות להתקפות סייבר

תזמון האירוע היה רלוונטי מתמיד, כאשר רק בשבוע שעבר דיווח עיתון הדיילי טלגרף האנגלי, כי מתקפה דיגיטלית על תעשיית הגרעין הבריטית הציתה משבר בטחוני משמעותי. הצורך בהגנה על תשתיות לאומיות חיוניות מסתמן במהרה כאחד האתגרים בפניהם ניצבות ממשלות מערביות, ונטען כי, הצורך הופך מורגש בחריפות יתירה באירלנד, יותר מבכל מקום אחר באירופה. הסיבה לכך נעוצה בהצלחתה של אירלנד למשוך אליה תאגידים רב לאומיים גלובאליים, ובפרט, הפיכתה של אירלנד ל"בירת מרכזי הדאטה של אירופה" – כאשר פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואמזון – לכולן השקעות תשתית משמעותיות באירלנד, וחלקה של תעשיית מרכזי הדאטה כיצרנית של מיליארדים עבור הכלכלה האירית. כך הופכות התשתיות באירלנד – חשמל, מים, תקשורת וכיוצ"ב – שבהן תלויות מערכות אלו, למטרה ברורה עבור גורמים עוינים המבקשים לשבש את פעילותן של חברות טכנולוגיה רב לאומיות גדולות.

נקודה מעניינת שעלתה בדיון, עסקה בניגוד שבין מדיניות ההגנה הצבאית של אירלנד לעומת זו של ישראל לאורך השנים, והשלכתה של המדיניות של כל מדינה על אסטרטגית הסייבר הלאומית שלה. ניגוד משמעותי נוסף עליו הצביעו הדוברים עוסק בחוסר הקיים באירלנד בחיבור בין התעשייה לצבא, כמו גם, היעדר קיומה של סוכנות מודיעין משולבת כדוגמת ה- MI6 וה- GCHQ (Government Communications Headquarters) הבריטיות. בעוד שבבריטניה מרכז אבטחת הסייבר הלאומי (UK’s National Cyber Security Centre) הנו חלק בלתי נפרד מה- GCHQ, ובעוד שבישראל, הרשות הלאומית להגנת הסייבר מצויה תחת פיקודו של משרד ראש הממשלה – כאשר לרשותם עומדים משאבים מיוחדים עצומים – הסוכנות האירית המקבילה מצויה תחת אחריות מחלקת התקשורת, אקלים והסביבה (Department of Communications, Climate Action and the Environment).

בתמונה: משמאל לימן: דר' אואן ביירן (מנהל, סייבר אירלנד); אורלי וייצמן (סגנית שגריר ישראל באירלנד);
עו״ד מתן לס (מייסד, יזמות אירלנד ישראל – Ireland Israel Business)

האירוע חתם שנה נפלאה עבור יזמות אירלנד ישראל-Ireland Israel Business, היעד הראשי עבור חברות ישראליות השוקלות לקיים פעילות באירלנד. אנו מציעים כעת ללקוחות ישראליים מגוון נרחב של שירותים כגון, שירותים משפטיים, פיתוח עסקי, קידום סחר וחיבור לקהילה העסקית באירלנד. 

בשנת 2019 צפינו ב:

  • חברת Wix פתחה את המשרד הראשי האירופאי שלה בדבלין;
  • קבוצת מפטגון הישראלית רכשה קבלן הנדסה מקומי, ובכך הגדילה את מצבת העובדים שלה באירלנד ללמעלה מ- 400 איש; ו-
    חברת אל-על הכריזה על טיסות ישירות בין דבלין ותל אביב החל ממאי 2020.
  • הברקזיט מסתמן כהזדמנות משמעותית עבור אירלנד, שתוכל למשוך אליה השקעות הייטק ישראליות. האירועים העסקיים שלנו נועדו להאיר זרקור לא רק על הזדמנויות עבור חברות ישראליות באירלנד, אלא גם, על מה שיש לאירלנד להציע לחברות ישראליות המחפשות להקים לעצמן בסיס חדש במסגרת האיחוד האירופי.