אירלנד מנצחת: עדכון לגבי GDPR וברקזיט

אפקט הקורונה - המו״מ על הסכם סחר חופשי תקוע

משבר הקורונה ושובל ההרס הכלכלי שהותיר אחריו אמנם מושך (ובצדק) את תשומת ליבנו, אך מסתמן שישנן בעיות מן ״העולם הישן״ (קרי, ינואר) שעדיין איתנו. ובכן, תזכורת פחות משמחת לציבור היא שסאגת ה״ברקסיט״, ובגלגולה העכשווי, המו״מ בין בריטניה והאיחוד האירופי על הסכם סחר חופשי ביניהם, האמור להסתיים לפני תום ״תקופת המעבר" ב- 31 בדצמבר 2021 – עדיין מבעבע מתחת פני השטח ועלול להתפרץ שוב למשבר בינלאומי, ממש כמו אותו נגיף ארור. הסבב הרביעי של השיחות בין הצדדים התקיים בשבוע שעבר

לכל הדעות, סבבי השיחות השיגו מעט עד כה. ברור שמגבלות הקורונה עשו את שלהן והניסיונות לנהל את המו״מ בשיחות וידאו בתקופת המשבר לא צלחו, בגלל הקושי של ניהול שיחות כה מורכבות ב״זום״, אבל גם מהעובדה שכמה ממקבלי ההחלטות החשובים – ביניהם ראשי צוותי המו״מ של שני הצדדים ואף ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון – חלו בנגיף בעצמם. למרות הבעיות השונות, ממשלת בריטניה משדרת ״עסקים כרגיל״. בוריס ג׳ונסון עדיין מנסה לשכנע שהסכם סחר כולל ייחתם כבר השנה ודובק בהבטחת הבחירות שלא לבקש הארכה לתקופת המעבר. בסרט הזה כבר היינו.

אתמול, ממשלת בריטניה הודיעה רשמית שהיא לא מעוניינת בהארכה של תקופת המעבר.

מישל ברנייר, ראש צוות המו"מ מטעם האיחוד

כידוע, עלייתו של בוריס ג׳ונסון לראשות הממשלה החריפה את עמדת בריטניה כלפי הצד האירופי. ממשלתו דוחה התאמה של רגולציה בריטית עתידית עם התקנות האירופיות בנושאים מכריעים כגון GDPR וזכויות עובדים. כמובן, הצד הבריטי גם מסרב לסמכותו של בית הדין האירופי, המשמש כבורר סופי במחלוקות הנוגעות לחוקי האיחוד האירופי ומקדם הרמוניה רגולטורית בין המדינות החברות. ממשלת ג'ונסון, כמובן, רואה בכך אחד ה"פרסים" האולטימטיביים של פרויקט הברקזיט – השתלטות מחדש על ריבונות שלטונית והאפשרות לחתום על הסכמי סחר חדשים עם מדינות אחרות מחוץ לאיחוד האירופי. עם זאת, היציאה מחוקי הסחר והרגולציה המקובלות ברחבי 27 המדינות החברות של הבלוק האירופי מהווה סכנה ברורה לכלכלת בריטניה – שעלולה להפוך ליעד הרבה פחות אטרקטיבי עבור עסקים הפועלים ברחבי האיחוד האירופי, קל וחומר עבור חברות ישראליות המחפשות גישה לשוק האירופי.

 

במאמר קודם כתבתי על איך יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי עשויה להשפיע על תפקיד רשות המפקחת הבריטית (ה- ״ICO״) כרשות מפקחת מובילה (Lead Supervisory Authority) לצרכי מנגנון ה- "one stop shop" של ה- GDPR. נשאלת השאלה – מה אם גרסת ה- GDPR של בריטניה תהפוך במהרה לגרסה שונה מזאת המחייבת באיחוד האירופי?

חוקי הפרטיות של בריטניה יתפצלו מה-GDPR האירופי?

כזכור, הפרלמנט הבריטי אימץ ניסוח דומה של ה-GDPR (״UK-GDPR״) לחוק הבריטי כבר ב-2018, בתקווה שהשוואת החוק הבריטי הלאומי עם דרישות ה-GDPR האירופי תמחק אי-התאמות בין שתי הרגולציות. שרי ממשלת בריטניה טענו עז כי ה״UK-GDPR״ מבטיח שלא תהיה שום הבדל בין חוקי הגנת המידע של בריטניה לאיחוד האירופי. עם זאת, הטענות האלו לא תואמות את המציאות המשפטית והפוליטית.

 

ברור שההטמעה של ה״UK-GDPR״ בחקיקה הלאומית של בריטניה אינה מביאה בחשבון התפתחויות משפטיות עתידיות של החקיקה בבריטניה או באיחוד האירופי – לא על ידי שופטים (באמצעות פרשנויות לחוק) או באמצעות תיקונים לחקיקה עצמה (על ידי המחוקק הבריטי או האירופי). בסירובם לקבל את עליונות החוק האירופי ובית הדין האירופי, בריטניה הבטיחה למעשה שה״UK-GDPR״ שלה בקרוב יתחיל להיראות שונה מהגרסה המקבילה של האיחוד. כל זה עוד לפני שמביאים בחשבון את העובדה שגרסת בריטניה ל- GDPR תפורש, בסופו של דבר, על ידי שופטים בריטים. אחרי יציאת בריטניה מהאיחוד, בתי המשפט בבריטניה כבר לא חייבים ליישם את התקדימים של עמיתיהם האירופים בבית הדין האירופי בלוקסמבורג. 

אירלנד - המנצחת הגדולה מהבדלי החקיקה בין בריטניה לאיחוד

אירלנד כבר שנים משמשת השער לשוק האירופי עבור חברות גלובליות. כעת, אנו עדים לגל של חברות טכנולוגיה ישראליות המעוניינות להשקיע באירלנד – ובעיקר אלו הפועלות בתחומים עתירי רגולציה, כמו פינטק, בנקאות, תרופות ומכשירים רפואיים. לדוגמא, כבר השנה ראינו השקעות גדולות מטעם פריוריטי סופטוור (Priority Software) וחברת Payoneer הגלובלית. חברת Payoneer השיגה אישור העברת כספים אירופאי מהבנק המרכזי של אירלנד, המסמיך את הישות האירית של החברה להעניק שירותים פיננסים ברחבי האזור הכלכלי האירופי (EEA). בכך, Payoneer מצטרפת לחברות תשלומים ישראליות אחרות – כולל SafeCharge ו-AvaTrade – עם פעילות רחבה באירלנד.