שגריר אירלנד: יחד ננצח את הקורונה, לאירלנד וישראל הזדמנויות לשת״פ

הראיון הבא פורסם במקור בכלכליסט (אלון סיני, 16.06.2020)

משבר הקורונה מציב אתגר דומה לשנינו, אומר השגריר האירי בישראל

נותר עוד לראות כיצד ייראו החיים לאחר עידן נגיף הקורונה. אך עם זאת, כבר ברור למדי שהשלכותיו ישנו כלכלות רבות לנצח – בעוד שכלכלות אחרות יאלצו להתמודד עם המשבר עוד שנים רבות.

סביר להניח שהמסחר העולמי יהפוך למורכב יותר – וזה מעלה את חשיבותם של שיתופי הפעולה בין מדינות עם אינטרסים דומים. 

שגריר אירלנד בישראל חושב שלפחות מהבחינה הזו, ישראל ואירלנד מוצאות את עצמן באותה סירה. 

שגריר אירלנד בישראל קייל אוסאליבן. צילום: צילום רשמי מטעם MFA

"אני חושב שאחת מהסכנות הגדולות ביותר של משבר הקורונה הינה ערעור אמונתם של אנשים בגלובליזציה, בשרשרות האספקה ונגישות גלובלית – גם בין אנשים וגם בנוגע למוצרים ושירותים".

בשבוע שעבר אמר השגריר האירי בישראל, קייל אוסאליבן, לכלכליסט: "מדינות רבות מתחילות לסגור שעריהן. כבר בשנים האחרונות הייתה קיימת מגמה של ׳לאומנות כלכלית׳ (או פרוטקציוניזם – מדיניות כלכלית המגנה על התעשייה המקומית מפני תחרות בינלאומית) ויש חשש שמשבר הקורונה יאיץ את המגמה הזו. לאומנות כלכלית לא רק מנוגדת לאינטרסים של ישראל ואירלנד, לדעתי היא מנוגדת לאינטרס של העולם כולו. אני חושב שעל שתי המדינות להלחם במשבר הקורונה, אך אין זה אומר שעלינו לסגור את גבולותינו בפני מדינות אחרות."

אוסאליבן, אשר לאחרונה ציין את השנה הראשונה לתפקידו בישראל, הרחיב על תכונותיהן הדומות של ישראל ואירלנד ועל ההזדמנויות הקיימות ביניהן. "לכלכלה האירית יש הרבה מן המשותף עם הכלכלה הישראלית. לדוגמא, יש לנו חברות רבות בתחומי מדעי החיים ומדעי הרפואה כמו שיש בישראל. שתי המדינות תלויות מאוד בסחר חוץ ובהשקעות מבחוץ. שתיהן דוגלות בסביבות ידידותיות לעסקים ומצטיינות בנישות עסקיות מסוימות. ישראל ואירלנד סוחרות בעיקר עם מדינות אירופה אך במקביל הן שומרות על קשרים חזקים עם ארה"ב. אנו מעוניינים כמובן ללמוד כל מה שנוכל מישראל ואני מעריך שהמצב הדדי."

אוסאליבן ציין שתי חברות ישראליות שהשאירו חותמן באירלנד – חברת Wix בתחום פיתוח אתרים וחברת טבע בתחום תעשיית התרופות. 

הברקזיט - הזדמנות משמעותית לאירלנד

אוסאליבן הרחיב אודות הברקזיט והמשמעות שאירלנד נותרת המדינה דוברת האנגלית היחידה באיחוד האירופאי. "אנו מצטערים על הברקזיט. אנו חושבים שזהו מהלך לא טוב עבור בריטניה, בעל השלכות שליליות על אירלנד ועל האיחוד האירופאי. עם זאת, זוהי בחירה ריבונית שנעשיתה על ידי העם הבריטי ועלינו להתמודד איתה באירלנד. זוהי שכנתנו הקרובה ביותר ושותפתנו המסחרית הגדולה ביותר ולכן עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים בכדי להבטיח הגנה על האינטרסים שלנו, כפי שעשינו," אמר אוסאליבן.

כמו כל שינוי או הפיכה גדולה, ישנם מנצחים וישנם מפסידים וכמו כן ישנם גם יתרונות. כתוצאה מהברקזיט, אירלנד תישאר המדינה דוברת האנגלית היחידה באיחוד וזהו יתרון תחרותי משמעותי עבור חברות זרות המחפשות בסיס לפעילות באירופה."

לאחר שהמגפה הגיעה לשיאה בסביבות אמצע חודש אפריל, הצליחה אירלנד לשטח את עקומת ההדבקות בנגיף הקורונה, אך עם למעלה מ-1700 מקרי מוות, היא דורגה במקום ה-9 בעולם במקרי המוות למליון איש. המחיר הכלכלי היה כבד גם כן, אך אוסאליבן סמוך ובטוח כי מדינתו תחזור במהרה למסלולה.

"התמודדנו עם סגר כלכלי נרחב כתוצאה מסגר המדינה בשל נגיף הקורונה. התוצר המקומי הגולמי (GDP) שלנו ירד לפי הערכותינו בכ-8% בשנת 2020. אחוז האבטלה, אשר עמד על כ-4%, שמבחינתינו נחשב כתעסוקה מלאה, זינק למעלה וצפוי להגיע ל-22% בשיאו ולכ-14% בסיכום השנתי. צברנו גרעון של כ-23 מיליארד יורו לשנת 2020. נתונים אלו מייצגים את האתגרים מולם אנו ניצבים, אך אלה הן החלטות שלקחנו ביודעין," אמר אוסאליבן. "סגרנו את הכלכלה ואת החברה שלנו מהר. סגרנו בתי ספר מאוד מוקדם והם ישארו סגורים עד חודש ספטמבר. רוב הזמן נתבקשו האנשים להישאר בביתם. לא סגרנו את הגבולות, אך בתוך גבולות המדינה סגרנו את התנועה. סיפקנו תמיכה נרחבת לאנשים המובטלים או המצויים בחל"ת. היתרון שעמד לזכותינו היה זה שבמהלך השנים האחרונות נהנינו מצמיחה משמעותית. אחוזי הייצוא עלו בשיעור של 8.5% בשנה שעברה ותמלוגי המס היו מאוד גבוהים לפני ההסגר.״

״אני מאמין שנצא מהמצב ברבעון השני או השלישי של השנה בלי נזקים חמורים לכלכלה שלנו. אנו כמובן נשענים על הפעולה המשותפת של האיחוד האירופאי במשבר הזה וישנה התחייבות של הבנק האירופאי המרכזי (ECB) להשקעה בשיעור של 900 מיליארד אירו. גם הממשלה שלנו מבצעת השקעות עצומות בכלכלה המקומית. אנו איבדנו כ-1700 אנשים במגפת הקורונה, שזהו מספר גבוה מאוד במדינה שאוכלוסייתה מונה רק 5 מליון תושבים. אך אני מאמין שאנו נתגבר על המשבר."

אירלנד יכולה ללמוד מהסטארטאפים הישראלים

אוסאליבן ציין כי אירלנד יכולה ללמוד מהסטרטאפים הישראלים על תרבות לקיחת הסיכונים כמו גם על מימון עסקים קטנים. הוא הוסיף כי מדינות אחרות, כולל ישראל, מבקשות ללמוד מאירלנד על ניהול הפן הרגולטורי. לדוגמה, האופן בו אירלנד מפקחת על תחום ה-GDPR כמו גם שקיפות ויציבות במערכת המיסים.

אוסאליבן מודאג מהסכנה שמציבה מגפת הקורונה לגלובליזציה אך עם זאת מלא תקווה כי אירלנד, כמו גם ישראל, יתאוששו מהמשבר. בינתיים, הוא קורא לשיתוף פעולה גדול יותר בין המדינות ומשוכנע כי לחברות ישראליות יש סיבה טובה לפרוץ לאירופה דרך אירלנד.

"חברות ישראליות הבוחנות את אירלנד צריכות לקחת בחשבון שאירלנד הינה נקודת כניסה לשוק האיחוד האירופאי, מהווה סביבה ידידותית ופתוחה לעסקים, בעיקר כל הקשור לרגולציה, מס והקמת חברות", אומר אוסאליבן. "אני חושב שאנשים יגלו שעמדתה של אירלנד ביחס לתרבות והכלכלה דומה מאוד לזו של ישראל. יש לה הרבה מן המשותף עם ארה"ב והרבה מן המשותף עם ישראל. אנו מדינה בה ניתן לעשות דברים במהירות יחסית. אני חושב שבתחומים בהם אנו מובילים, כגון בהייטק, מדיטק, פארמה ותעופה, יימצאו הישראלים תעשיות מפותחות והזדמנויות רבות."