הקרב על המס של ענקיות הטק ממשיך לערער את הסולידריות האירופית
01.10.2020
בפסק דין תקדימי שניתן בחודש יולי, ביטל בית המשפט האירופי את החלטת הנציבות האירופית משנת 2016 שגרסה כי אירלנד העניקה 13 מיליארד יורו בסיוע ממשלתי בלתי חוקי ל-,Apple באמצעות שתי פסיקות מס מהשנים 1991 ו -2007. החלטת בית המשפט הוצגה בתקשורת כ"זכייה" לאירלנד וענקיות הטכנולוגיה, תוך רמיסת מאמציה של הנציבות לבלום נוהלי מיסוי בלתי הוגנים של תאגידים.
השבוע, הנציבות הודיעה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון האירופי – והדיונים צפויים להימשך שנים. עצם הגשת הערעור עוד יותר מעמיק את התחושה שאף מהצדדים לא ״ניצח״ – ושאין לצפות לבתי המשפט ליישב מחלוקות שמקורם במודלי מיסוי שבורים.
אירלנד שוב מוכיחה שהיא לא מקלט מס
אירלנד וודאי חשה הקלה לצאת מהתביעה הראשונה כשהיא שומרת על אמינות רשויות המס שלה. אירלנד מהווה הבסיס האירופי של מאות חברות הייטק זרות ורואה את עצמה כגשר לכלכלת האיחוד עבור חברות גלובליות. הפסד בתביעה (והיותה נאלצת לקבל את המיסוי בדיעבד של Apple) היה נתפס כהשפלה לאומית ומערער את מעמדה של דבלין כאלטרנטיבה אמיתית ללונדון, בעיקר בהקשר לעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי (״הברקזיט״). עם זאת, הופקו לקחים מחוויה לא נעימה זו. פרצת המס "האירי הכפול" שהולידה את פסיקות המס המקוריות כבר לא קיימת ואירלנד תומכת בתוכניות ה- OECD למסגרת מיסוי עולמית חדשה עבור חברות טכנולוגיה. משבר הקורונה הדגיש את הסתמכות היתר של המדינה על תקבולי מס מחברות בבעלות זרה. בכל מקרה, הלחץ הציבורי עושה את שלו – אין פוליטיקאי אירי המייחל להילחם בנציבות נגד קבלת 13 מיליארד אירו מהחברה הרווחית ביותר בעולם, וזאת בשיא מגיפה שרוקנה את קופת הציבור.
"ענקיות הטכנולוגיה ניצחו במשבר הקורונה. שישלמו"
עוד לפני הגשת הערעור, נדמה שניסיונותיו של האיחוד האירופי לצבוע הסדרי מס כסיוע ממשלתי נועדו לכישלון. נציבת התחרות של האיחוד, מרגרטה ווסטאגר, נכשלה כבר פעמיים בשכנוע בית המשפט כי הסדרי מיסוי מיוחדים עשויים להוות סיוע ממשלתי בלתי חוקי (בשנה שעברה הייתה זאת פסיקתה להורות ל- Starbucks להחזיר 30 מיליון אירו במיסים להולנד שנדחתה). כעת, האיחוד האירופי מאיים להפעיל סעיף באמנת האיחוד בפעם הראשונה, כנגד מדינות עם מס חברות נמוך, בטענה שאלו מעוותות את התחרות בשוק. בין מקבלי ההחלטות באיחוד – ובראשם פאולו ג'נטילוני, נציב האיחוד האירופי לכלכלה ומיסוי – יש דעה נחרצת שענקיות הטכנולוגיה צריכות לשלם באירופה "שיעור הוגן" של מסים, במיוחד מכיוון שהן "המנצחות האמיתיות" של משבר הקורונה.
למרות זאת, ברור שסמכויות אלה לא נועדו למטרה זו. בנוסף, בחוק האירופי ברור כי קביעת מיסים היא בסמכותן הריבונית של המדינות עצמן. מומחים סוברים שבתי המשפט לא יקבלו ניסיונות לעקיפת עקרון זה, ובכך להוביל להתרת הרמוניזציה במס. ההצעה למס דיגיטלי אחיד ברחבי האיחוד נתקלה בהתנגדויות מטעם המדינות הקטנות, ובסופו של יום נראה שהאיחוד האירופי לא יכול לפתור את הבעיה של הסטת רווחים (Profit Shifting) דיגיטליים לבדו.
דרוש: שיתוף פעולה בינלאומי לחדש את חוקי המס העולמיים
בעיית המיסוי נעוצה בשיטת המיסוי הגלובלית הקיימת שנוסדה לפני מלחמת העולם השנייה ואינה רלוונטית למונופולים דיגיטליים. אותם המונופולים, שרובם בסופו של דבר הם בבעלות אמריקאית ומנוהלים בארצות הברית, מסוגלים לעקוף את המיסים על מכירות בינלאומיות בגין הפרצות במערכת המס האמריקאית עצמה. למעשה, הסטת הרווחים של Apple היא בעיה אמריקאית יותר מאשר בעיה אירופאית. כמו כן, ההחלטה בחודש שעבר של ארה"ב לסגת משיחות ה OECD – – וגם לאיים על מדינות אירופה בתעריפי עונשין אם יעלו מיסים דיגיטליים משלהם על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות – היא אומללה במיוחד. החלטה זו רק מעודדת תחרות בין מדינות בנושאי מס בשעה שהמשבר הכלכלי רק מחריף את הצורך של ממשלות העולם למקסם את הכנסות המס שלהן מענקיות הטק.
נראה כי התשובה לבעיה מצויה רק בשיתוף פעולה בינלאומי ממוקד, שישרטט מחדש את כללי המס עבור העידן הדיגיטלי ואת אופן מיסויו של הביג טק באופן גלובלי. מסתבר שכמו במלחמה נגד נגיף הקורונה, גם הקרב מול הסטת רווחים של ענקיות ההייטק מציב אתגר משותף לכלכלות המתקדמות שרק שיתוף פעולה רב-לאומי יוכל לפתור.
הכותב הוא עו״ד המוסמך בישראל ואירלנד ומייסד יזמות אירלנד ישראל, ארגון המקדם את הקשרים המסחריים בין שתי המדינות
webbyness