בפולקלור האירי, הלפרקונים (שדונים במיתולוגיה האירית) אוהבים לעשות מעשי קונדס, והם אחראים לכל סוגי השובבות המתרחשים על האי. מקריאת הכתבה של רונית דומקה על האתגרים העומדים בפני כלכלת אירלנד ("נדיבות הממשלה האירית איפשרה לכלכלה לצמוח"), נראה כי הלפרקונים היכו שוב. המאמר עושה שימוש בנתוני התוצר הרשמיים של אירלנד כדי להצביע על כך שהכלכלה האירית נמצאת בהתאוששות בעקבות הסגרים של הקורונה, וצפויה להיות אחת המדינות הבודדות בעולם שרשמה צמיחה חיובית לשנת 2020.
למרבה הצער, חייבים להיזהר כאשר מניחים הנחות המבוססות בלבד על נתונים כלכליים איריים. כששמע שלשכת הסטטיסטיקה המרכזית באירלנד רשמה עלייה בתמ"ג של 26.3% לשנת 2015 – שתוקנה מאוחר יותר כלפי מעלה ל- 34.4% – הכלכלן האמריקאי וחתן פרס הנובל, פול קרוגמן, כינה זאת בזלזול כדוגמה ל"כלכלת הלפרקונים". טום הילי, מנהל מכון המחקר הכלכלי Nevin, אמר: "אני לא בטוח שאפילו רוסיה הסובייטית עברה את הנתונים הללו בשנות ה-30". ועכשיו, לקבוע שהכלכלה האירית צמחה ב -3.7 אחוזים ברבעון השלישי של 2020 – בזמן כשהאבטלה באירלנד הגיעה ל -28% – פירושו של דבר להיכנס למלכודת הלפרקונים.
"השובבנות של הלפרקונים", כפי שזוהתה על ידי קרוגמן ואחרים, היא שהנתונים הכלכליים של אירלנד נותקו לחלוטין מהמציאות וזאת כתוצאת ארוכת הטווח של תכנוני מס על ידי ענקיות הטק הפועלות באירלנד. הכלכלנים גילו כי ניתן לייחס חלק ניכר מהקפיצה החדה בתמ״ג ב-2015 אך ורק לחברה אחת – אפל – שהעבירה קניין רוחני בשווי 300 מיליארד דולר לאירלנד, שווה ערך לכ-20% מהתמ"ג במדינה כולה. באותה תקופה זה היה המקרה הגדול ביותר אי פעם של הסטת רווחים (Base Erosion and Profit shifting), והדוגמה הגדולה ל"היפוך מיסוי קניין רוחני היברידי" (hybrid-intellectual property tax inversion), בה חברות מעבירות את נכסי ה- IP שלהן למדינות עם מיסוי חברות נמוך באמצעות תהליך ארגון מחדש של אחזקותיהן.
"השובבנות של הלפרקונים" גורמת לאירלנד מבוכה עולמית
עיוות נתוני התוצר הרשמיים של אירלנד על ידי נוהלי המס האגרסיביים של חברות זרות גרמה למדינה השפלה משמעותית והביאה להתמקדות מחודשת במערכת המס שלה על ידי גופי הימנעות ממס הבינלאומיים. בתגובה, יצר בשנת 2017 הבנק המרכזי של אירלנד "הכנסה לאומית גולמית מעודכנת" (*Modified Gross National Income – GNI) כמדד חדש למצב האמיתי של כלכלת אירלנד, שמטרתו להפחית את ההשפעות המעוותות של הסטת רווחים על ידי חברות רב-לאומיות זרות. מהראיות עולה כי *GNI פתר את הבעיה באופן חלקי בלבד. בבדיקה שערך המשרד האירופאי לסטטיסטיקה (Eurostat), נמצא כי ה-*GNI עדיין נופח באופן מלאכותי על ידי הסטת רווחים ולמעשה אינו אמין כמדד כלכלי אמיתי.
האירוניה הגדולה בסילוף נתוני כלכלת אירלנד היא, כמובן, שהעניין בסוף תוקע את אירלנד עצמה. דוגמא נוספת (ומשפילה) לנזק העצום הטמון בסילוף הנתונים התברר החודש, עם הידיעה שחלקה של אירלנד בקרן הסיוע העצום של האיחוד האירופי יקוצץ ב -352 מיליון אירו. למה? הנימוק הרשמי קבע שעליית התמ"ג באירלנד דווקא מצדיק זאת!
אז איך למדוד את הכלכלה?
סטטיסטיקנים וכלכלנים איריים ממשיכים לנסות למצוא דרכים טובות יותר למדוד את הכלכלה, ורבים בוחרים בתוצר הלאומי הריאלי נטו (Real Net National Product) כפתרון הגיוני. מדדים חלופים, כגון שיעורי התעסוקה וביקוש מצרפי, מלמדים שהכלכלה האירית הושפעה קשות מהמשבר הנוכחי ותפקודה דומה לכלכלות האחרות באירופה בעת הזאת.
ייתכן ואנו החיים באירלנד מנוסים יותר באיתור שובבנותם של הלפרקונים. אין צורך להיות כלכלן מנוסה כדי להבין שהמדינה נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי עמוק. עם זאת, כלכלת אירלנד עדיין חזקה ביסודה והיא צפויה להשיג ביצועים טובים בשנים הקרובות. למרות המגפה, דבלין היא בין המרוויחות הגדולות מה״ברקזיט״ – וזאת כתוצאה מחברות שעוקרות מלונדון כדי להישאר בתוך האיחוד האירופי. וכעת עם הנשיא ביידן, אירי-אמריקאי גאה בבית הלבן, אירלנד נמצאת במצב טוב להשאיר מאחור את שנת 2020 האיומה.
webbyness